בשר לאכל או לחדול

אז ערב אחד לפני כשבועיים הצמידו לי מיקרופון לפה ושאלו: "מה דעתך על הסכנה באכילת בשר בקר" ?

מאיפה נפלו עלי, לא הייתי מודע לקריזה התורנית שהתפרסמה בתקשורת.

בשר בקר מסרטן. נו טוב,  עכשיו זה הבשר.

אז שאלו אותי ועניתי, וכמובן שלכתבה הכניסו חלק קטן מההסבר, אז אשתדל להעביר דעתי וידיעתי בעניין.

כן החיים קשים ומסוכנים. אנחנו חיים בסביבה המזהמת עצמה לדעת !

באלפי השנים האחרונות – לא הרבה אלפים – חל שינוי גדול בהרגלי התזונה שלנו ובמידת עמידותנו לתנאים המשתנים.

פעם מזמן אכלנו בשר והרבה בשר ולא שמרנו אותו במקרר וגם לא הוספנו חומרים משמרים וכימיקלים אחרים. אכלנו עד שנגמר, והריח והמראה לא עשו עלינו רושם. כדי לשרוד אכלנו כל מה שמצאנו.

ובהמשך ככל שהחברה האנושית התרחבה והתקשורת בין התרבויות התפתחה, נוספו מרכיבים לתפריט הבסיסי וכך גם עברו מחלות.

איחסון בקירור התפתח רק במאה השנים האחרונות. לפני כן שימרו בשר במלח, הרבה מלח, מה שייבש את ה"אמ – אמא" של הבשר וזה היה גם מאד מלוח ואפילו חיידקים לא התקרבו עליו, אבל כך אפשר היה לשמר לזמנים קשים.

והייתה עוד שיטה לשימור בשר, "עישון". בחום ועם הרבה עשן יבשו את הבשר והפכו אותו לסטרילי לחיידקים אבל נשמר להרבה זמן ואכיל לרעבים ובעלי לסתות חזקות.

ולא כתוב בספרות שאנשים מתו מסרטן בשל העשן, אבל הם מתו קודם משפעת וכאבי שיניים.    אז היום אנחנו יודעים יותר, והמקרוסקופ רואה מה שמקודם לא ראו, ומצאו קשר בין עשן בבשר וסרטן ואגב יש גם קשר בין עשן סיגריות וסרטן, שמעתם ?

אז נחזור לבשר. לא הכל אני יודע, למעשה מעט, אך צברתי ידע וניסיון. ודבר אחד אני יודע בהחלט, היסטריה ופניקה תמיד היו והם נופלים עלינו מפעם לפעם מפחידים וממשיכים לפניקה הבאה.

בצעירותי אסור בתכלית היה לצאת מהבית לאחר המקלחת, "תתקרר" אמרה אמא

וגם מים אסור לשתות לאחר אבטיח, למה ?   ככה ! !

ושמן קיק ! אינני מבין איך ילדיי חיים בכלל בלי שאמא רצה אחריהם עם כף שמן קיק כל אחה"צ, ולא משנה מה, בלי שמן קיק. תוחלת החיים קצרצרה.

והיינו בטוחים שזה נכון וכולם האמינו וכולם בלעו את ה"רעל" וזה היה באמת נורא. וילדיי שלי לא שמעו על שמן קיק והתפתחו די יפה ולדעתי הם די נורמאלים.

אז מה עם הבשר ? אני מאכיל מאות אלפי סועדים בשנה ובריאותם חשובה לי ביותר. מזון ובמיוחד בשר הוא המצע לריבוי חידקים היעיל ביותר. אנחנו חיים בבואה שהאוויר בה עמוס במליארדי נושאי מחלות. מזל שהם כל כך קטנים שאיננו רואים אותם אחרת עוד היינו מפחדים לצאת מהבית.

צריך להיזהר ולשמור על כללים שהם ידועים ומקובלים ויש לנו כל הכלים והידע לנהוג במוצרים לבריאות כולנו. אז מהיכן שרשי הפניקה ?

כמו בכל תחום גם בתעשיית המזון יש כאלה הנוהגים שלא על פי התקנות ומוסיפים חומרים אסורים.

זה כדי לקצר הליכים, כדי להאריך חיי מדף, כדי שלמוצר יהיה צבע מושך ועוד סיבות שונות.

לדעתי, מי שעושה כך הוא  "פושע" !    אין לי מלה אחרת ! !

במסעדות שלנו   הבשר מוצג בויטרינה לעיני הסועדים, והבחירה מהתצוגה היא אישית. אתה בוחר בנתח הנראה לך ומשלם על המשקל.

איננו עובדים עם בשרים מעובדים. אנחנו טוחנים בשר מקומי. וכל ההכנה נעשית אצלנו.

"מה שאתם רואים זה מה שאתם מקבלים".

אנחנו עושים את המירב על פי הכללים והתקנות. בוררים זהות היצרנים, מקבלים אך ורק מוצרים שעברו ביקורת של משרד הבריאות. ועורכים בדיקות מיקרוביולוגיות תקופתיות.

ועם כל זה עדיין איננו חסינים. גם אנחנו בני האדם, שונים ברגישותנו למחוללי מחלות.

ומי שהיה בהודו או במקומות דומים מודע לסכנה באכילת מזון רחוב או שתיית מים מהברז. הם עמידים ואנחנו מסתכנים.

אז לידיעתכם,  לחיות, זה מסוכן ! וכאשר חוצים כביש, חשוב להסתכל ימינה ושמאלה, ועוברים רק במעבר חצייה וכשיש אדום, עוצרים !

ויש עוד כמה כללים שאם נקפיד בהם נאריך חיים.

אנחנו בתחום ההסעדה מודעים למורכבות ולסכנות ורובנו משתדלים להקטין סיכונים.

אז שיהיה לכם בילוי נעים ובתאבון.

השקפת עולם, לעולם ?

11831830_10200846242596375_147522784_o (1)

השקפת עולם, לעולם !   או יכולה להשתנות ?

כן, דעות והשקפות עולם  יכולות להשתנות,  גם בגילי. וזה קורה לי ממש בימים אלה.

ומעשה שקרה, כך קרה.

רכזת תא  הפרסום שלנו,  ירדן שמה, יוצרת קשרים עם גופים ואירגונים שונים. לפני זמן התייעצה איתי, "מה דעתך על קשר עם עמותת אוהדי מכבי ת"א כדורגל".

נו, ולי  דעה והשקפת עולם.  ואני כבר לפני עשרות שנים ניתקתי אהדתי לקבוצות.  בילדותי,  אהדה לקבוצה, היתה  ברורה ומובנת ומוסכמת.

הפועל זה הפועלים,   ומכבי זה הבורגנים.

ההבדל ברור ואידיולוגי וגם פוליטי.  ואני מדבר על התקופה של חודרוב, סטלמך, וקופמן  מצד אחד,  וגלזר ושפיגל ושפיגלר  מן העבר השני.

האוהדים התחלקו לשני מחנות ברורים ואפשר היה להבין למה.  על מדרכה אחת לא יהלכו אוהדים משני הצדדים.   זו שלנו וההיא שלהם.

וזה התחלק, בבתי קפה, ובעבודה ולפעמים גם במשפחה.

לימים השתנו הדברים,  ערכים כבר  לא ערכים, והכסף מדבר, ועוברים מצד לצד וכבר אין מה שהיה!   יש משהו אחר.   ולכן אני רחוק מזה.

לצערי  חלק מהאוהדים בהתנהגותם משכיחים את הסיבה שלשמה באנו, לחזות בספורט טוב, יפה והוגן.

אז את דעתי  שמרתי לעצמי ושהם ישחקו לפי דרכם. וזהו קבעתי עמדה, תפסתי מרחק וחלקי לא עימהם.

ואז זה קרה.  ירדן הפגישה אותי עם  נציגי עמותת אוהדי  מכבי ת"א כדור רגל.    ועלי לציין, כמעט למורת רוחי.  אך לפעמים קורים דברים שקשה להסביר,  וזה קרה לי.

ישבתי והקשבתי.  באוזניים ענקיות ועיניים בוחנות הקשבתי והקשבתי והקשבתי.   לא הוזכר ולו פעם  כדור רגל,  לא הוזכרו שמות שחקנים ולא בעיות עם ההנהלה.

בהתחלה לא הבנתי.  אך מהר הוברר לי.  עמותת אוהדי כדור רגל מכבי ת"א מבצעת מגוון עצום של פעילויות עזרה לקהילה. והם מבקשים עזרה.

לא בכסף אלא במתנדבים במצרכים וברצון טוב.

חברים,  אינני יודע מהיכן נפלו האנשים האלה,  אך מה ששמעתי מהם לא שמעתי כבר עשרות בשנים.  הם דברו בשפה של פעם.  כמה חשוב לעזור, כמה חשוב לתמוך, כמה חשוב להקשיב.  ויש המון אנשים ומשפחות שאין להם.  יש ניצולי שואה שמרוב עזרה ממשלתית גוועים מרעב ומחלות.  ויש משפחות שהגורל לא שפר עמהם ואם אפשר אז למה לא לעזור.

חברים, חברים, חברים.  עדיין כנראה יש לנו את זה, לפחות חלק מאיתנו.  ואם הם קבוצת אוהדי כדור רגל, שיהיה!

אז בשבת הם שואגים ובמשך השבוע הם דואגים.  ואני מת עליהם.  ואם יש עמותות אוהדים נוספות שזו האג'נדה (סדר היום)  שלהם  אז אני אוהד של כולם ונשמח לעזור ולתמוך ולסייע.

אז זהו, השתפכתי ושיתפתי והוכח לי שהשקפת עולם יכולה להשתנות ודווקא על ידי צעירים שיכולים להיות נכדי, ואני גאה בעובדה זו.

ואתמול ראיתי אותם בהמוניהם,  אצלי במרפסת.  בשיתוף העמותה הוקרן  המשחק  אתמול אצלנו במרפסת.  עם ארוחה קלה ונוחה.  אפשר לשאוג וגם לאכול.  כן והיתה גם בירה, והרבה.  וכנראה ואני לא אדם מאמין,  יש תמורה למעשים טובים. עובדה אתמול הם קיבלו תמורה מלאה לאיכפתיות שלהם. ומגיע להם.

כן ירבו.

וצריך לקום מחר בבקר עם שיר חדש, ועם זיכרון גדול בלב. החיים ממשיכים ואנחנו הלאה.

השבוע האחרון היה טוב.   וכפי שחז"לינו אמרו ,  "אין סנונית אחת מבשרת את בוא האביב" ,  כך אין כמה ימים טובים  (ומשמעות ימים טובים עבורנו היא,   שדלת המסעדות נפתחת יותר פעמים)  אז אין כמה ימים טובים מבשרים את בוא  המשיח, או איך שתירצו. אבל היינו מבסוטים.

השבוע התקיים שוב   פסטיבל הבשר ,  ולידיעתכם –  כל יום שלישי האחרון בחודש, בכל חודש.   והפעם  פסטיבל מספר  57  ! ! !     ומשמעותו ש  57  חודשים אנחנו פותחים הדלתות ומשחררים המשקל  ומאפשרים למאות חובבי בשר, קרניבורים מוצהרים  וכאלה שעדיין  אינם  יודעים שהם כאלה להנות מבשר טוב, חופשי,  בשפע ובחברת  חובבי  בשר כמותם.

השבוע האבסנו בארבעת המסעדות  כ  600  סועדים !    ואם אגלה לכם שאני מוציא כ 1  ק"ג  לסועד, אז תחשבו ותתארו את החגיגה.

והשבוע באמת היה מצב רוח מעולה.  הגרלות  ותחרות שתיית בירה.  ליטר אחד מי מסיים ראשון..   בחודש שעבר "הזוכה היא"  –  כן,  בתחרות זכתה  ברמח"ל  בחורה צעירה בעלת יכולת מאד לא מבוטלת והביסה את כל הגברים.  סליחה אך אינני זוכר את שמה.  כל הכבוד למין הנחשב חלש,

עובדה, לא !

והיה גם יום האהבה.  טו'  באב.   והיו המון פרחים, שהפעם ניתנו לגברים בתקווה שיעבירו לנשים, והיו גם נשיקות וממקורות יודעי . . .  גם כמה הצהרות.

והיו זוגות שבאו, סתם כי בא להם להיזכר  כי כאן אצלנו ברק בשר נשבעו אמונים לפני שנים וכאן אצלנו הכל התחיל.    אך מה חשוב התרוץ, העיקר

שהיה שמח והמון, המון בשר ויין.  אז כן, היה לנו שבוע  טוב ונקווה שכך יימשך.

השבוע גם היו המון ימי הולדת.  "בעל הבית השתגע".  ואיך,  הטבת יום הולדת לחברי מועדון  מקנה  10 גרם  בשר   לשנת חיים.

אז עשיתי חשבון.  לטובת ימי הולדת הענקתי השבוע  4.65  ק"ג בשר !   חישבתם?   465  שנות יום הולדת.  אינני יודע כמה סועדים זה.  5 בני מאה,  או 23 סועדים בני 20.אך מה זה חשוב, היתה יום הולדת, החברה נהנהו, אז טוב לכולם.  כן ירבו.

ולסיום הפעם,  בקשה,  יש לי המון לספר,  אך אם יש שאלות בנושאי בשר,  מסעדנות,  והחיים בכלל,  אשמח לחלוק  הידע.

שיהיה לכם שבוע טוב.

שירי

IMG-20150726-WA0002-2

עברו יותר משבועים מאז כתבתי לאחרונה, והסיבה:

שירי,  אשת בני עמית ואם נכדיי, רון, תמר ותבור  נפטרה.

שירי בת 40 במותה, היתה משהו.  נפטרה ממחלת הסרטן אותה נשאה במשך כשנה וחצי.

מיד כשאובחנה המחלה הבנו את המשמעות, זוהי מחלה חשוכת מרפא.

שירי ועמית היו מודעים לאפשרויות, לא הסתירו והמשיכו וחתרו למצות כל שמץ של חיים משותפים כמשפחה וכזוג.

באישיותה, היה משהו ממגנט.  עם חיוך מקסים ושער שופע היה משהו מרגיע ומעורר אמון.  אנשים אהבו אותה.  במקצועה עסקה שירי בהנחייה ויעוץ אירגוני והייתה נכס.

שירי ועמית ניהלו משפחה שכייף היה לשהות במחיצתה.  מרחב לכל אחד והמון ביחד, טיולים משפחתיים ברחבי הארץ  ופינה פרטית ופיתוח עצמי לכל אחד.

כמה חבל.

אני מקווה ומאמין שהמשפחה השכולה תדע לנווט חייה.  תמשיך למצות את החיים ותגיע  רק לטוב.

קצת הסבר על מה זה פרות רועות (לא רעות) בהרים.

11733307_10200782958294307_652899254_n

 

אז הספקתי לחזור לארץ וגם לעבודה, ומאחד או שניים שקראו את מה שכתבתי התברר לי לחרדתי כי הלא מובן  גדול מהמובן.  מה, עד כדי כך אני לא ברור ?

אז אסביר.  לפי מה שביקשו שאבהיר אז סיפור שהיה, כך היה.

לקחנו ZIMER, חדר או דירה במה שנקרא והיום יותר מקובל  "תיירות חקלאית".  חקלאים משכירים דירות או חדרים בבתים ועושים עוד כמה גרושים,  או "יורויים".

(יורו בלעז).  הבתים נאים ומסודרים והסביבה "חבל על הזמן". כפי שסיפרתי הכל ירוק ואת הברז למיים שכחו פתוח.

במסגרת היחסים שקשרנו עם הבעלים ,  שוחחנו וסיפרנו ושאלנו,  של מי הדירה היפה הזו.  אז סיפרו  –  של סבא וסבתא.  ואיפה הם שאלנו בחשש.  אה, הם בהרים.

ומה הם עושים שם?   הם עם העדר.  אוהו' !   סוף סוף גילו לנו את הסוד.  אחרי בירור ממצא למדנו שהסבים והנכדים נמצאים עם העדר במשך שלשה חודשים למעלה.

מפעם לפעם נוסעים אליהם, מביאים הספקה ומורידים מוצרים.  הסיפור גירה את דימיוננו ושאלנו אם אפשר לבקר. ברוחב לב הסכימו, הסבירו הדריכו ואנחנו יצאנו לדרך למעלה.

רותי בכלל התלהבה. לראות עדר כאן באירופה.   של מי יותר גדול שלנו (שלהם)  בארגנטינה או כאן.

הכביש הצר התפתל לגובה משהו כמו  2000 מטר או יותר, מי סופר.  זה היה גבוה. ושם למעלה  מעט עצים, יותר שיחים, ועשב, המון עשב.  למעשה "הביקתה של היידי ופייר" מהסיפור  "היידי בת ההרים".   ועשן מתמר מהארובה, והבית בית אבנים יפה ובחוץ על ספסל הנשען על קיר הבית  סבתא . . .  לא חשוב תמציאו שם.

וסבתא ממינת פירות יער ומכינה מרקחה,  טעים מאד – טעמנו.   והסבא  אחרי ברכה קצרה, הוא לא התרגש כמונו, חזר לעבודתו בתיקון, או השחזה של החרמש.

ורותי לא עוזבת אותי   תשאל, תשאל איפה העדר ?  ויותר מהפחד מרותי מאשר מההתביישות שלי שאלתי. והיכן העדר ? והם הצביעו לשם   כחצי ק"מ מאיתנו רעו פרות באחו.  המון פרות.   שש !   ורותי. . .   מה זה הכל!  כן זה העדר.  סבא וסבתא והנכדים נותנים להם טיפור V.I.P .

מקוששים עצים לחימום הבית באח.  חולבים שש פרות ועושים חמאה.  וגם מיני מרקחת מפירות יער שונים.   אז זהו.  ראינו את העדר, הבנו את העסק וזה היה הרבה יותר יפה ממה שאני מתאר.  קשה להעביר עליכם את צילצול הפעמונים מנחושת והם כבדים ותלויים על רצועת עור מקושטת בצבעים מתאימים.  ולכל פעמון צליל יחודי  וזה עושה שמח על ההר שם למעלה.

וירדנו, ורותי היתה שקטנה ורגוע, אין תחרות עם ארגנטינה "של מי יותר גדול".   אך בכל זאת השקט והיופי וההסתפקות במועט העבירו גם לנו רוגע.

וכאן אסיים כדי לא להזיל דמעות,  סתם רגשנות.

היו שלום

דני

 

11739494_10200782958254306_774641697_n (1)

 

ראיה קצת אחרת על גידול בקר – באירופה

11715170_10200757110248122_1783542239_o
" מרוב ירוק אתה מסתנוור"

כפי שכבר סיפרתי, הייתי בדרכי לחופשה  והנה אני כבר לא פה אלא שם בסלובניה הירוקה.

אז אחרי שישנתי ונחתי, שאלתי ובדקתי:   למה אין יבוא פרות מאירופה ?

כמובן שזה לא כל אירופה, אלא יותר אירופה הצפונית מערבית, זאת שהחורף אצלם נמשך חצי שנה והשלג עד הברכיים ומעלה. וקר ,  הרבה קור.  מאידך הקיץ ירוק, טמפרטורות נוחות, בשביל זה אנחנו מבלים שם וגם ירוק, הרבה ירוק, והרבה מים  כדי שיהיה ירוק.  ומה כל זה קשור לפרות, אז כמעט ולא רואים פרות. וזה מוזר, כל כך הרבה ירוק, ומרעה ומים ואיפה הפרות.

אז שאלתי,  הפרות בדרך כלל בהרים למעלה. שם הירק  רב וחופשי, ואצל החקלאי בבית, בשטח הפרטי,  הירק נקצר מדי מספר שבועות,  ושוב חוזר וגדל כל הקיץ. ולא כמו אצלנו הכל יבש,  גם ברמת הגולן  מיד לאחר הגשם האחרון כבר בפסח ארצנו שינתה צבעה מירוק נעים לצהוב יבש ושרפות ופחות מרעה זול לפרות שלנו. ביננו אני אוהב את הרמה גם בצהוב,  אבל לפרות קצת חם מאד.

ומה החוכמה של הגויים באירופה.  הם שולחים את הפרות למרעה בהרים עם הסבים והנכדים שבחופשה  (לא כל הסבים ולא כל הנכדים). ולמעלה הם מבלים בבתי עץ ונוף מדהים את  רוב חודשי הקיץ.  את  הירק בבית, הם קוצרים  ומיבשים בשיטות שונות.  רואים הרבה ירק תלוי על כלונסאות (קרשים)  בשמש וכשמתיבש מעבירים לרפת.  בדרך כלל מאוכסן בקומה שניה. לרוב הרפתות שתי קומות.  בתחתונה בחורף הפרות, ולמעלה המספוא  שיובש בקיץ.  עובדה זו מבטיחה מזון זול לחודשי החורף, אך מגבילה  את כמות הפרות שחקלאי יכול לגדל.

ברפת הסגורה כל חודשי החורף מאכסנים   כ-  20 – 50 פרות.  וזה  לא הרבה.   בארגנטינה למשל  או אוסטרליה עדר רציני מונה   10.000 –  50.000  פרות (כולל עגלים)  מספרים כאלה מגדלים  חופשי בשטח כשהטמפרטורה בחורף מאפשרת שהיית העדר בחוץ  וירק טרי וזמין  כל הזמן.

ראיתי והתפעלתי מהחקלאים האירופאים  איך הם מעבדים כל פיסת קרקע על ההרים הגבוהים והתלולים.

לא יאמן איך מעבדים חלקות  תלולות  שבקושי אפשר ללכת בהם.  קוצרים עם חרמש ואוספים עם מגרפות.  גברים ונשים  באירופה המודרנית עובדים יום שלם על מדרונות ההרים  כאילו זה פעם  ולמטה בקצה השטח  מחכה הרכב המודרני החדיש.  לא מבין, אבל עובדה.  דור אחר של חקלאים. ויש להם מזה ומזה.

כן, יש גם טרקטורים והרבה, אך רק בעמקים בהם טרקטור יכול לעבוד ולא להדרדר במדרון.

ראיתי ולמדתי והבנתי וחבל שאנחנו  לא נהנים מבקר משובח,  אורגני וטבעי.

נו טוב,  צריך לנסוע לשם כדי להנות מהבשר הטוב שלהם.

ואני אמשיך לשאול ולבדוק ולפחות לדעת מה קורה.

וגילוי נאות,  אני בעד הטרי שלנו.

דני

שלום,  אני נוסע.

היום נודע לי שמחר בבקר אני נוסע   לחופשה בחו"ל.  ומי הודיע לי, כמובן רותי אישתי.  ככה זה אצלנו לפחות 24 שעות  לפני הנסיעה חייבים ליידע אותי.  ומכיוון שזו נסיעת כייף ואני אנוח הרבה וכמובן אוכל לא מעט ומהכל, ועל כך אספר  בהמשך, אז רציתי לתת לכם מתכון מיוחד, משהו שיסעיר את הדמיון. משהו צמחוני ! ! !

מה יש,  יש המון מאכלים צחוניים טובים וצריך גם את זה להזכיר.  איננו פנאטים ואדם באמונתו יחיה  בתנאי שלא יציק לאחרים.  ואת זה אני מספר לכם כאשר מאחורי במסעדה סועדים ברגע זה  מעל 100 קרניבורים רועשים  בפסטיבל הבשר  ה-  55. אך על כך בפעם אחרת. הפעם בחרתי דווקא באירוע זה להציע שניצל,  ולא סתם שניצל, אלא  "שניצל  יער" !

וזה על שום שעושים אותו מפטרית  ירדן  או מפטרית יער  שלמעשה הן אותו דבר עם שם שונה.

אינני יודע את השם הלועזי או המדעי של פטריה זו. אין לה צורת פטריה, היא  כמו כף יד עם אצבעות פרוסות, צבעה לבנבן כרמי.    אני אוהב להכין אותה  כשניצל,  כן  פשוט כמו שמכינים שניצל.  עם קמח,  וביצה  ופרורי לחם כציפוי והטעם כל אחד וטעמו הוא.  אני מוסיף שום מרוסק, מלח ופלפל שחור גרוס וזהו ולפעמים  טיפונת חרדל.  אך ראיתי ושמעתי שפים למינהם שמוסיפים המון שמות אקזוטים  ואני מקווה שזה מוסיף או משנה טעם.   הטיגון אותו טיגון והמראה אותו מראה ולא פעם התווכחו איתי חברים שאני מבלף וזה בשר אמיתי.   אז הנה הצעתי,  תרצו תנסו, ואשמח לשמוע דעתכם.

ובינתיים הרעש מאחורי  לא מזכיר לי אוכלי פטריות ואני בקושי יכל להתרכז ומפחד לכתוב שטויות אז אני מפסיק.

היו בריאים ואני איידע אתכם על דברים מענינים ובשריים באירופה הירוקה.  שזה חשוב מאד לטיב הבשר.

נו, כנראה שמישהו קורא מה שאני כותב. וגם שאלות כבר שואלים.  ואז אני בשמחה עונה. בפעם קודמת הסברתי מהיא "מבכירה".   והפעם אתייחס

לנתח מוכר, יקר  ומובחר.   ה T BONE.

מציעים לנו במסעדה נתח כזה,  אז לפחות שנדע מדוע  T BONE.   ולמה הוא טוב.   תלוי בטועם.

אז ככה  T BONE הוא שני נתחי בשר  החולקים אותה עצם ולעצם צורת  T.  תוכלו לראות בצילום למעלה  כאשר  ה T הפוכה (ראשה למטה).

ה T BONE נחשב לנתח מובחר כי שני הנתחים המרכיבים אותו הם :  פילה  וסינטה.

איך נדע להבדיל בין נתח טוב או פחות טוב,  אז ככה.  הפילה והסינטה מחוברים ביניהם לאורכם ועצם מפרידה .  הנתחים אינם  שווים  בגודלם.

הפילה קטן  והסינטה גדול.   כמובן שאם ניתן לכם לראות את הנתח לפני הצליה  ראו  שהנתח  מה שיותר  משוייש ( מהמילה  שייש  וזה

נראה כמו  שרוכי שומן לבנים המרצפים  את הנתח)

ככל שיהיה משוייש יותר , טוב יותר, השומן נמס בצליה,  מרכך ומוסיף טעם לבשר.

ואיזה נתח טוב יותר.   השתדלו  שחלקו של הפילה יהיה גדול.  אם תקבלו נתח שחלקו של הפילה גדול מ 30%  (מסה"כ גודל הנתח – לפי העין)  טוב יותר.  כשהפילה  גודלו כ 40%   מהנתח,  יש לו שם יפה יותר וגם הרבה יותר יקר "פורטרהואס" !   הנתח לדעת הרוב  טעים מאד   ומומלץ  על צליה  בינונית  (מדיום).  –  כדי לא ליבש –  הפילה והסינטה  אינם עשירים בשומן ועלולים להתייבש מהר.   אבל כמובן וזה לא נורא,  יש כאלה שאוהבים "בלי אדום"  עשוי ויותר.   וזו זכותם !  חשוב להזכיר זאת בהזמנה במקרה שהקצב שכח לשאול.

ועוד עצה קטנה  לפני הביס  הראשון.   אני אוהב להתחיל בסינטה, וזה למה ?  מירקם  הסינטה  קשה יותר  (יחסית)  מהפילה. ולכן אני לועס יותר בהתחלה ואחר כך נתח הפילה נמס בפה.  כאשר  נוגסים  קודם  מהפילה,    הסינטה  מרגישה קשה יותר   ומי שלא מודע להבדלים  חושב שמשהו לא בסדר עם הבשר.

ויש כאלה,  עם שלם,  למשל הארגנטינאים  האוהבים ללעוס,   לא לעסת  הפסדתה.   ולכן אצלם טרי ולא מיושן  ולא ישן,  ישר מהפרה.

והערה  קטנה עד לבאה.   איך אפשר לכלול את כל הארגנטינאים  ולומר כולם אוהבים כך או כך,  אז זה לא תמיד נכון.

אישתי למשל שהיא משם  אוהבת עשוי   עשוי וליתר ביטחון עוד פעם עשוי.

ולמי שיש שאלות, שישאל.

ושוב אני כותב

שאלו אותי אז מה, לאן אני מתכון לקחת את הבלוג הזה.   אז ככה.  המון שאלות אני נשאל על בשר, פרות ושאר ירקות.

למדתי שאי הידיעה היא העיקר.  מתרוצצים המון מושגים והפרוש לא תמיד נכון ובדרך כלל מצחיק.

הפעם אתייחס למושג  "מבכירה".

אורחים רבים מבקשים  ורוצים לדעת אם הבשר הוא של "מבכירה" ,   זה בשר מעולה ובמסעדה הקודמת נתנו להם אנטריקוט של מבכירה  והיה מצויין.

אז מה זה "מבכירה".   מה מזכירה לכם המילה.   מבכירה   –  מהמילה בכורה.   פרה לאחר המלטה ראשונה, ורק ראשונה  היא מבכירה.

ולמה זה טוב.  כדי לקבל עגלים או חלב  פרה צריכה להגיע לגיל.   שנה בערך היא עגלה,  אח"כ  מתעברת  בצורה טבעית או הפרייה, תלוי אם לחלב  או בשר.   כשנה בהריון  ואחרי המלטה  יש  גם עגל או עגלה  ויש חלב.  לא לפני כן.  עדר הבקר לבשר  מגדל  פרות  והתפוקה היחידה שלהן

היא  עגל כל שנה.  ו או  מתחילה להניב חלב .   אז זהו,  זיכרו "מבכירה"  היא פרה נקבה לאחר המלטה ראשונה.

מעט מאד מבכירות  מגיעות לשוק.  חבל שנתיים  אכלה  ואח"כ ….   אתם מבינים.

אז זהו להפעם.אנטריקוט עצם בחיתוך 78409